את רוצה לשכב איתי?

 

את רוצה לשכב איתי? פנה אלי בהודעה פרטית. כך באופן הישיר ביותר, בלי חיזור מקדים, בלי היכרות נרחבת. שאלה אחת שהסעירה את נשמתי.  זה לא שלא קיבלתי הצעות מגונות או הצעות מיניות, אני רגילה לקבל כאלו אחת ליום לפחות אבל בצורה כל כך בוטה? זה דבר חדש עבורי.

 

הייתה שעת ערב מאוחרת. תכננתי לכתוב כמה מילים בבלוג, להגיב בבלוגים של חברות, אולי לקרוא עוד משהו, אולי אפילו לפתוח נושא מעניין בפורום ואז ללכת לישון. בעלי כבר רגיל שאני מבלה ברשת שעה לפני השינה. ניקוי ראש כללי וגם החלפת דעות עם מכרי רשת וכן, אני מודה, אני גם אוהבת ליהנות מחיזורים של גברים אנונימיים. אחרי חמש עשרה שנות נישואים, אני זקוקה לקצת מחמאות וקצת תשומת לב שמלטף לי את האגו הנשי.

 

בדקתי את הכרטיס שלו – בחור בן 18 וחצי, לא ברור אם הוא חייל או עומד להתגייס או רחמה לצלן, משתמט ובתמונה המעט מטושטשת נראה די חמוד.

 

ישבתי מול השאלה הזו ולא ידעתי להשיב. מצד אחד זה היה כל כך לא במקום, כל כך חצוף ואפילו מרגיז. מצד שני, הנאיביות הזאת, הפניה הישירה וגם השעה והמצב הגופני הרפוי שלי הזיזו בי משהו, אני מודה.

 

"חכה רגע" כתבתי לבסוף בתשובה והלכתי לעשות סיבוב קטן בבית. בעלי כבר ישן מול הטלוויזיה. הילדים ישנו מזמן. הרתחתי מים בקומקום.

 

בגדתי בבעלי יותר מפעם אחת, כלומר בעשר השנים האחרונות היו לי שני מאהבים שעם כל אחד מהם רומן מענג. עם הראשון שפיתה אותי הייתי שלושה חודשים ועם השני, חצי שנה. נהניתי מחד ומאידך, סבלתי מייסורי מצפון קשים ואחרי כל פגישה בדרך הביתה הייתי נשבעת לעצמי שדי, לא עוד. אבל בכל פעם מחדש הייתי מתפתה לעוד פגישה ועוד פגישה.

 

לפני שנתיים זה הסתיים ואולי בגלל שהשתקעתי בעבודה, אולי בגלל שלא היו לי הזדמנויות אמיתיות, נותרתי נאמנה.

 

בעלי לא חשד אפילו לא לרגע, ואולי בעצם חשד ולא רצה לבדוק…. ואולי כמו שהמאהב השני שלי היה תמיד מטיל בי את הספק, לא רק שחשד וידע, אלא זה נתן לו לגיטימציה לרעות בעצמו בשדות זרים. אין לי מושג, זה לא דבר שמדברים עליו עם הבעל ככה פתאום.

 

המים רתחו. מזגתי לעצמי את הכוס וחזרתי אל המחשב.

 

חיכתה לי מהבחור הודעה נוספת: אין לי רצון לנהל שיחת לילה ארוכה, אין לי שום עניין להכיר לעומק. אני רוצה ממך תשובה של כן או לא. אם את רוצה לשכב איתי, בואי עכשיו. אם לא אז להתראות.

 

קראתי את המילים כמעט בקול והרגשתי איך אני נעה על הציר של כעס וחימה לבין הגירוי המיני העמוק שתקף אותי. ככה סתם באמצע הלילה, הצעה מפורשת מגבר זר, בחור צעיר שגילי כמעט כפול משלו.

 

שתיתי עוד שתי לגימות ובסוף עניתי לו: "כן, אני רוצה".

 

אני חושבת שהוא עצמו הופתע. יכול להיות שהייתי איזו מין פנטזיה מינית שלו. כך או כך, לקח לו עוד כמה דקות לענות: "אני גר ברח' כתריאלוב 9, קומה שנייה. הדלת תישאר פתוחה. היכנסי ישר לחדר השינה אני מחכה לך במיטה בלי בגדים".

 

הלב שלי התחיל לפעום בעוצמה. זו כבר לא הצעה מגונה, אלא הצעה מפורשת עם דלת פתוחה.

 

ידעתי בדיוק איפה הוא גר. אני מכירה את הרחוב, חברה טובה גרה לא רחוק ממנו.

 

גמעתי את הקפה עד תומו ואחר כך מצאתי את עצמי מתלבשת ומתגנבת החוצה. בדרך כבר אחשוב על תירוץ טוב אם הוא יתעורר. ליתר ביטחון "שכחתי" את מכשיר הסלולר. אם יתעורר ויחפש אותי, יגלה שאין שום דרך ליצור עמי קשר.

 

נסעתי מהר. שתים עשרה בלילה הרחובות ריקים ואין כמעט תנועה. הגעתי אל הרחוב וגם מצאתי חניה ממש מתחת לבית.

 

הצצתי אל הקומה השניה. היא הייתה חשוכה למעט חדר אחד עם אור כחלחל מרצד. כנראה שמישהו צפה שם בטלוויזיה או השתמש במחשב.

 

עליתי במדרגות ברגליים רועדות ואז פתאום חשבתי על זה שאני לא יודעת איזו דלת. היו שם שתי דלתות. ניגשתי לאחת והיא הייתה סגורה. ניסיתי לדחוף אותה והיא עדיין נותרה סגורה. אם כך זו הדלת השניה.

 

ניגשתי אל הדלת השנייה ומשום מה הרגשתי שיש שם מישהו אחריה, צופה בי דרך העינית.

 

הייתה שם ידית. ספרתי עד עשר, לקחתי נשימה ארוכה, עצמתי עיניים ולחצתי עליה. היא אכן נפתחה עבורי.

 

פתחתי את הדלת לרווחה ועמדתי בפתח. דירה משפחתית חמימה. צעדתי צעד אחד פנימה וסגרתי אחרי את הדלת. אני מטורפת לגמרי, חשבתי לעצמי ועשיתי עוד צעד אחד. כל פסיעה הייתה קשה לי. הרגשתי שגופי כאילו לא מגיב. המוח נותן לרגל פקודה לזוז, אבל זו מסרבת לבצע. ובכל זאת התקדמתי עוד צעד ועוד אחד.

 

הגעתי למסדרון. כל הדלתות היו סגורות למעט אחת. המשכתי ללכת אליה צעד אחר צעד, מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. 

 

כשעמדתי בפתח ראיתי מיטת יחיד ובתוכה בחור צעיר שישב עליה בחצי גוף ערום כשהמחשב על השולחן היה דלוק.

 

"תתפשטי" אמר לי ונדמה היה לי שזיהיתי את ההתרגשות והפחד גם בקולו.

 

התפשטתי ונכנסתי למיטה. חוסר הניסיון, העובדה שהיה כל כך צעיר, הלהט האמיתי שבער בו הוציא מתוכי עונג שלא ידעתי תקופה ארוכה.

 

בדרך הביתה נהגתי באיטיות, מנסה עדיין להבין את עצמי.

 

חזרתי אל המחשב ונבהלתי למצוא את כל החלונות וההתכתבות פתוחים. זהו, נתפסתי על חם,  אבל… הבעל בבדיקה מהירה גיליתי שהבעל ישן ונראה שסתם הייתי חסרת זהירות.

 

חזרתי אל המחשב ומצאתי שם הודעה נוספת – תודה. תבואי גם מחר.

 

סגרתי.

 

באתי גם למחרת.

 

להגיב